בפוסט הקודם שלי התייחסתי למה שנותר לנו לאחר המילה.
נראה כי חלקים ועצבים רבים הוסרו ולא ניתן להשיבם. אז האם בכלל שווה ליצור תחליף? מהם היתרונות שבעורלה משוחזרת?
בכדי לענות על השאלות האלו צריך להבין את הנזקים שפין נימול סובל מהם (מעבר לאובדן עצבי העונג ומבני העורלה הייחודיים כמובן).
עטרת הפין והעורלה הפנימית עשויים מרקמה מוקוזית שאמורה להיות בסביבה מוגנת ולחה (העטרה למעשה היא חלק פנימי בגוף).
בפין נימול לא קיימת סביבת הגנה שכזו והעטרה ושארית העורלה הפנימית חשופים לאוויר ולחיכוך מתמיד עם הבגדים.
כתוצאה מכך מתרחשים בחלקים אלו תהליכי התייבשות והתקרנות.
ההתקרנות מתרחשת על מנת להגן על החלקים הנ"ל.
במהלך תהליך ההתקרנות הגוף מייצר בשכבת העור ובעטרה חומר בשם קרטין בכמות גדולה מהרגיל והרצוי.
כתוצאה מכך הופך העור לעבה וקשה יותר (ופחות גמיש) וכך מוגן יותר מה שמוביל לכך שהוא יהיה רגיש פחות.
(דוגמה להתקרנות נוספת בגוף למשל היא עור כפות הרגליים שנהיה קשה במטרה להגן עליו).
עורלה משוחזרת יוצרת כיסוי עור מגן לעטרה וסביבה לחה ומוגנת לעורלה הפנימית.
עם הזמן מתרחש תהליך ההפוך להתקרנות (דה-קרטיניזציה) וכמות הקרטין חוזרת למצב התקין. בעקבות כך העור והעטרה שבים להיות רכים, גמישים ורגישים יותר.
אצל חלק מהמשחזרים תהליך זה בולט וגורם לשכבת עור להתקלף בפרק זמן קצר. אצל אחרים זהו תהליך יותר מתון ומתרחש לאורך זמן.
ברוב המקרים העטרה גם תראה פחות סדוקה.
את העצבים שהוסרו לא ניתן להחזיר, אך ניתן להפוך את החלקים שנותרו לרגישים יותר (או יותר נכון לרגישים כמו שהם היו אמורים להיות).
הנזק השני שממנו סובל פין נימול הוא השינוי במכניקת התנועה בעת גירוי מיני.
פין נימול מגורה ע"י חיכוך בעוד פין טבעי מגורה ע"י גלילת העורלה מעלה ומטה.
זהו נזק כפול, גם לגבר וגם לאישה.
חלק מתפקידי העורלה הוא להקל על החדירה, שלאחריה הפין אמור לנוע "בתוך העורלה", ליצור ואקום והפרשי לחצים הגורמים לעונג, ולא להתחכך הלוך ושוב בחלקי הנרתיק.
בנוסף, כתוצאה מכך נוזלי סיכה שאמורים להישמר בנרתיק נשארים בנרתיק ולא מתנקזים החוצה בקלות.
עורלה משוחזרת מקיימת את הגלילה הנ"ל ומחזירה את היתרונות של עורלה טבעית בהיבט הזה.
על מנת לראות תמונות הממחישות את הנזקים המתוארים (תוכן גרפי למבוגרים בלבד 18+) יש לעבור לעמוד הבא.
שחזור עורלה 